לך לך תשעג ברב חסדך אבוא ביתך 

לך לך תשע"ג, ואני--ברב חסדך, אבוא ביתך.

אומר הקב"ה, ויאמר יהוה אל-אברם, לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל-הארץ, אשר אראך.לך לך...אל הארץ אשר אראך.הארץ אשר אראך הינה הארץ אשר איננה ארצך, איננה מולדתך ואיננה בית אביך.הארץ אשר אראך הינה ארץ אשר מהותה היא קיומה.בהיותך בארץ זו שם קיומך, לך לך  לטובתך להנאתך.

הארץ אשר אראך, ארץ אשר ענינה טובתך והנאתך, זוהי ארץ החסד, מידת החסד.מידת החסד הינה ההבנה וההכרה שכל עצם הקיום הפרטי והכללי, הינם בחסד של הקב"ה.ההכרה הראיה שבכל דבר ודבר, הקטן והגדול בעינינו,מקורו בחסדו הגדול יתברך.ארץ חסד הינה המקום המציאות בה מבין האדם ומכיר את מקומו.מבין ומכיר האדם מהיכן יש לו את אשר יש ואת אשר אין לו.הבסיס להכרה, בחסדו ית', עוברת דרך החשיבה שזוהי ארצך, ארץ שלי, מולדתך, שלי.בית אביך.ממקום זה יש לגדול ולראות, כאברהם אבינו, את מציאות ה' בכל דבר בעולם.

להגיע לארץ זו, הארץ אשר אראך, ארץ חסד, יש להיות קודם בארצך, במולדתך ובבית אביך.שם ניתן וצריך לראות את חסדו ית' בכל הליכותינו, כאשר נהיה ראויים נלך אל הארץ, ארץ החסד, מקום בו תהיה בנו ההכרה המלאה בחסדו יתברך.

בלעם בבואו לקלל את ישראל, אומר  מה-טבו אהליך, יעקב; משכנתיך, ישראל.בלעם רואה את עם ישראל יושב לשבטיו, וישא משלו ויאמר מה-טבו אהליך, יעקב; משכנתיך, ישראל.אין בלעם רואה את ישראל בארצו, במולדתו או בבית אביו.בלעם רואה את ישראל בדרך אל-הארץ, אשר אראך .בהיותם בדרך אל המקום אשר אראך כבר יצאו מהגדרים הקודמים, גדרי ארצך, מולדתך ובית אביך.ב"י הינם בדרכם למקום החסד, מקום בו תוכר חסדו ית'.כבר בדרך, יודעים בני ישראל כי הגדלת חסדך עליי.יודעים בנ"י את חסדו ית'.בלעם הרואה את בני ישראל בהכרת חסד זו יכול רק לברך.

דוד המלך בתהילים אומר  ואני--ברב חסדך, אבוא ביתך.ההגעה, הכניסה אל ביתך, ביתו של הקב"ה הינה רק ברב חסדך.ההכרה במה אשיב לך והרי הכל שלך, לך שמים אף ארץ לך.כל אשר אנו חפצים זה לעשות רצונך, כל זאת מתוך ההכרה שהכל שלך.וכל שיש לי הינו ברב חסדך.

לך לך, הנאמר לאברהם הינו מסע של כל יהודי ויהודי, מסעו של עם ישראל כולו.מסע זה אשר לאורכו רואים, כי הרבית טובות אליי.רואים את חסד ה' עלינו.ממקום זה, מקום של ההכרה, הכל שלך, ניתן להגיע לידי אבוא ביתך.

תחילתה של דרך זו הינה אצל אברהם אבינו.אברהם אשר הכיר את בוראו מתוך "המציאות הטבעית".במציאות זו ראה שאין בה מין הטבעיות כלל , שכן הכל מידו יתברך.

דברי הקב"ה לאברהם לך-לך מסתיימים בפן הכללי בכניסה לארץ ישראל בפן הפרטי בכניסה לארץ הם מתחילים.